עתיד עולם ה-Blockchain 👾

קיימתי ראיון עם ספי טופן, חדשן ויזם מעולם ה-Web3.0, כחלק מסדרת ראיונות עם אנשי מפתח בתעשיית ההייטק. מאמר זה יתמקד בתחום ה-Blockchain או Web3 או אולי Bitcoin? כבר מהמשפט הראשון בראיון הבנתי כי מדובר בנושא רחב, גדול ומאוד לא ברור, ואנחנו רק בתחילתה של מהפכה.

מה פירוש Web3.0? #

על פי הגישה הפרקטית:

1. Web 1.0 - אתר סטטי - המשתמש כצרכן, לדוגמא עיתונים.
2. Web 2.0 - אתר דינאמי - המשתמש כצרכן ויוצר תוכן, לדוגמא רשתות חברתיות.
3. Web 3.0 - בעלות למשתמש - המשתמש כצרכן, יוצר תוכן ובעלים, לדוגמא NFT.

ספי מסביר שמתחולל שינוי תפיסה של החוויה האנושית במרחב הדיגיטלי: הגדלת כמות האינפורמציה שנכנסת לחושים באמצעות תיאום וירטואלי אשר תואם אלינו ויוצר את החיבור לעולם האנושי.

מדוע טכנולוגיה זו עדיין לא החליפה את הבנקים? #

רבים נוטים לחשוב כיום שכסף הוא דבר מוחשי - אולי בזכות השטרות והמטבעות. ספי מציג תחזית לפיה הבנקים עתידים לשנות את צורת המחשבה, והכסף כלל לא יהיה מוחשי, אלא במרחב הוירטואלי בלבד.

אנחנו רואים סימנים ראשונים לכך בדמות מטבעות כמו ביטקוין, אך קיימת הסתייגות סביב הטמעת טכנולוגיית הביזור בכלכלה העולמית. המודל הפיננסי של הבנקים כיום מבוסס על מערכות של חוב - הבנקים בפועל מלווים כסף שאין להם, ולכן לבנקים אין מניע לקיים את המעבר למטבעות וירטואליים שאינם בשליטתם המלאה. החוב הוא זה שמניע את הכלכלה. ספי מדגיש כי עקרון החובות לא קיים כחלק מה-blockchain, ובכך קיימת התנגשות בעקרונות עליהם בנויים הכלכלה העולמית וה-blockchain עוד מהיסוד.

ריי דאליו, משקיע וסופר אמריקאי, עסק בתחום ההשקעות והכלכלה כל חייו. עפ״י מחקריו ניתן למצוא מחזוריות במאות שנות הכלכלה העולמית. בכל פעם, לאחר מלחמה נרחבת הוכתב ״סדר מדינות עולמי״ על ידי המנצחים. המטבע של המדינה שממוקמת בראש הסדר הופך למטבע עולמי חדש - World Reserve Currency. ספי מעלה תהייה: במידה והמטבע העולמי יהיה מטבע מבוזר שלא נשלט ע״י מדינה אחת, אופי והתנהגות הכלכלה הבין-לאומית כפי שהיתה במאות השנים האחרונות תשנה את אופיה בצורה בלתי ניתן לחיזוי כיום.

ב-Web3.0, האם חובה שכל הנכסים יהיו on-chain? #

ספי הסביר תחילה את המבנה של Blockchain:

1. Layer 1 - השכבה הבסיסית, בה מושתת עקרון ההסכמה (קונצנזוס) ונרשם מידע אודות מספר מוגבל של פעולות (כ-10 בשניה, עבור ביטקוין, לדוגמא).
2. Layer 2 - שכבה המאפשרת יעילות - אלפי פעולות בשניה, במחיר זול משמעותית. שכבה זו נשענת על שכבת הבסיס השומרת לדוגמא סיכום אחרי אלפי פעולות.

הקשר הישיר בין גודל L2 למספר הפעולות הניתנות לביצוע הוא ישיר. כמו כן, נוכל לרדת בעלות של ביצוע כל פעולה (gas fees). יחד עם זאת, גידול במספר הפעולות עלול לגרור ירידה באבטחת הרשת, דבר הידוע כ-Scalability Trilemma: האפשרות להשיג רק שתיים מתוף שלוש תכונות רצויות - אבטחה, ביזור ונפח פעילות.

ישנן השקעות רבות בתחום, אך אין עדיין טכנולוגיה ״מנצחת״ לאחסן כמויות מידע on chain כפי שנהוג כיום בשרתים של חברות גדולות.

הופתעתי לגלות כי לא קיים Saas מבוסס Blockchain מקצה לקצה. בפועל, אפליקציות Web 3.0 נמצאות לא רק על גבי chain, אלא גם בטכנולוגיות מעולם ה-Web 2.0. דרך ה-Web 3.0 מקיימים תהליכי הזדהות ותשלומים, וב-Web 2.0 מאחסנים את המידע במקום מרוכז.

מה נדרש לקרות בשביל שנוכל להתחיל להשתמש בטכנולוגיה זו ביום יום? #

1. אדפטציה - התאמת הטכנולוגיה הזו לצרכי המשתמשים. הטמעת הטכנולוגיה כחלק מהחומרה היומיומית שלנו, בטלפונים, בקופות ובשיח השוטף. כניסה של ענקיות טכנולוגיות יוכל לסייע.
2. רגולציה - כיום לא קיימת רגולציה ברורה על תחום זה, ולכן גופים גדולים ואנשים פרטיים חוששים ממיסים שעלולים להופיע ומנהלים לא ברורים או לא מוגדרים.
3. אבטחה ותהליך הזדהות - יש צורך מהותי בייעול הפעולות כחלק מתהליך הרכישה, מתהליך ההעברה מחשבון הבנק לארנק דיגיטלי, ועד קנייה בפועל.
4. זמן אישור פעולות - בלוק מכיל אוסף פעולות. לאחר שהבלוק ״נכרת״, הפעולות מאושרות או לא. לכל בלוק לוקח זמן להיכרות על ידי הרשת.
5. חווית משתמש - במצב כיום, במידה ונרצה להשתמש במטבע קריפטו, נצטרך: להעביר אותו לארנק הוירטואלי, לבצע תהליך הזדהות, להתחבר עם הארנק הוירטואלי, לאשר דרך מספר פעולות נוספות לאישור הפעולה, ולאחר מכן להמתין מספר דקות לוודא כי הפעולה אושרה. חוויית המשתמש בנושאי Blockchain מהווה מעין ״עונש״, בניגוד לשימוש בכרטיס אשראי רגיל אשר מאד מוכר ופשוט לשימוש.

ספי מסכם ואומר שכל חווית עולם ה-Blockchain לא חייבת בהכרח להיות דומה לתפיסה של כסף כיום. ספי הקים לפני כשנה משחק גיימינג שכלכלתו מבוססת Blockchain. לדבריו, החזון הוא לחבר בין עולמות הגיימינג, ה-Blockchain והעולם האמיתי יחד. נגיע לכך דרך פריצות דרך נוספות, אך אין לדעת כיצד.